תקשורת דרך משחקים
מבצע!
מתנת סוף שנה לגנים או לבתי הספר
הספר "תקשורת דרך משחקים" במחיר מאוד מיוחד בקנייה של 15 ספרים ומעלה.
לקנייה
סדנאות קרובות
מבצע!
מתנת סוף שנה לגנים או לבתי הספר
הספר "תקשורת דרך משחקים" במחיר מאוד מיוחד בקנייה של 15 ספרים ומעלה.
לקנייה
כיצד מחליטים איזה משחק לקנות?
מבצע!
מתנת סוף שנה לגנים או לבתי הספר
הספר "תקשורת דרך משחקים" במחיר מאוד מיוחד בקנייה של 15 ספרים ומעלה.
לקנייה
קניית הספר- תקשורת דרך משחקים
מבצע!
מתנת סוף שנה לגנים או לבתי הספר
הספר "תקשורת דרך משחקים" במחיר מאוד מיוחד בקנייה של 15 ספרים ומעלה.
לקנייה
 
דף הבית >> הורים שואלים

הורים שואלים

שאלה: בתי בת שנתיים וחצי, מדברת אבל אינה יוצרת קשר חברתי עם בני גילה בגן. מה לעשות כדי לעזור לה?

תשובה: לקראת גיל שנתיים מתחילים הילדים לשחק אחד עם השני, השפה מתפתחת ואיתה התקשורת הבין אישית. ילדה הנמנעת ממשחק עם ילדים ומרבה להתבודד, דורשת תצפית חיצונית שתבדוק האם יש קושי בדיבור/שפה/הבנה או שההימנעות היא על רקע של דחיה חברתית. במקרה שישנו קושי ביצירת קשר, יש חשיבות ליצור תיווך לילדה וללמדה כיצד מתחברים, כיצד יוצרים שיחה. הילדים לומדים לדבר על ידי חיקוי של צלילים, מילים ומשפטים שאנו המבוגרים אומרים. גם בתחום החברתי הילד צריך הדגמה לאיך יוצרים תקשורת, כיצד פונים, איך מבקשים וכד'. הדוגמא ליצירת הקשר צריכה להיעשות הן על ידי הגננת בגן והן ע"י ההורים במפגשים עם חברים/משפחה אחר הצהריים. יש חשיבות רבה לליווי של קלינאית תקשורת שתדריך ותנחה כיצד לתווך לילדה.


שאלה: התפתחות השפה של ילדי מאחרת, האם זה משפיע על הביטחון העצמי שלו? כיצד מחזקים את הביטחון העצמי?

תשובה: בודאי שזה משפיע! ילד עם קושי שפתי מתקשה להביע את עצמו, לבקש דברים, להסביר מה קרה ועוד. כל המצבים האלו מאד מתסכלים ולפעמים הילד פונה לתגובה של מכות עקב הקושי בהבעה. לאור כל זאת יש לזכור כי חשוב לאתר ילד עם קשיים בשפה מוקדם ככל האפשר. כשילד נמצא בטיפול שפתי, הוא מקבל בנוסף לתחום השפתי עידוד וחיזוק לגבי המסוגלות שלו, וכן הוא חווה הצלחות תקשורתיות. בבית מומלץ לעודד את הילד להביע את עצמו, ליצור מצבים בהם הוא מצליח ולחזקו במילים, במגע בחיוכים וכד'.


שאלה: הגננת של ילדי מודעת לקשיים השפתיים שלו, כיצד היא יכולה לעזור לו להרחיב את השפה?

תשובה: גננות לומדות את הנושא בסמינרים וכן הן מגיעות להשתלמויות בנושא ( אפשר לעיין בהרצאות וסדנאות שאני מעבירה). הגננת אמורה להיות בקשר עם הקלינאית שמטפלת ולקבל ממנה הדרכה. בכל מקרה מומלץ ליצור מחברת קשר בין הבית לגן בו הגננת תספר מה עשו בגן באותו יום, מצב שיאפשר להורים בבית לשאול שאלות כמו: הבנתי שטיילתם היום, מה ראית בטיול? (אני קוראת לשאלות האלו שאלות "קטנות" בניגוד לשאלות "גדולות" כמו: מה עשית היום בגן? שקשה מאד לענות עליהן...) כמו כן ההורים כותבים על דברים שעשו בבית והגננת שואלת את הילד על הפעילות לפני המפגש וכך מאפשרת לו חזרה נוספת על הפעילות. לאחר מכן הגננת שואלת אותו את אותה שאלה בזמן המפגש והילד כבר מיומן בתשובה וחווה הצלחה בתשובתו מול כל הילדים.


שאלה: בני בן השנתיים הוגה כמה מילים בצורה לא ברורה. האם המצב דורש פנייה לקלינאית תקשורת?

תשובה: בגיל שנתיים אנו מצפים מהילד לומר צירופים של מילים בנוסף למילים בודדות. חשוב לדעת שאנו מחשיבים כמילה גם צליל שהילד חוזר עליו בכל פעם שהוא רואה את אותו חפץ. לדוגמא: לראות אוכל ולהגיד am, או להגיד על מוצץ- צצי, או רוצה- צה וכד'. ילד לא חייב להגיד את המילה בצורה נכונה ומלאה על מנת שתיספר כמילה באוצר המילים שלו. עכשיו בדקי שוב כמה מילים יש לילדך עפ"י ההגדרה שתיארתי, אם ספרת כעשרים מילים או יותר התפתחותו תקינה ואין צורך לפנות לקלינאית תקשורת. אם יש פחות מילים רצוי לגשת לבדיקת שמיעה במכון שמיעה על מנת לוודא ששמיעתו תקינה, ובכל מקרה מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת להתייעצות.


שאלה: ילדי עוד מעט בן שלוש והוא החל לגמגם. מה לעשות?

תשובה: בסביבות גיל שלוש, מופיע אצל הרבה ילדים חוסר שטף, הנשמע להורים כגמגום. חוסר השטף מופיע מכיוון שהילד עדין מתקשה לארגן את אברי ההיגוי שלו לדיבור במהירות החשיבה שלו. המלצתי להמתין שלושה חודשים ולראות האם חוסר השטף נעלם. שימו לב שאינכם נלחצים עקב דיבורו של הילד, ואתם לא משקיטים את כל הסובבים או מתחילים לדבר במקומו. זהו שלב תקין בהתפתחות ואין צורך להילחץ!


שאלה: אם עברו שלושה חודשים והילד שלי עדין מגמגם, מה לעשות?

תשובה: אם עברו שלושה חודשים ועדין לילד יש חוסר שטף, זה הזמן לפנות לקלינאית תקשורת לאבחון.


שאלה: ילדי בן ארבע ויש מילים שהוא אומר לא נכון, האם לתקן וכיצד?

תשובה: אני לא משתמשת במושג תיקון, ההמלצה שלי היא לחזור על המילה שהילד אמר בצורה נכונה, אין צורך להגיד לו שיגיד נכון או להדגיש את הטעות, אלא להגיד את המילה בצורה נכונה: ליצור מודלינג. כך הילד נחשף למילה בהטייה הנכונה או בהגייה הנכונה ולא מרגיש נזוף על טעותו.


שאלה: ילדתי בת שנתיים ואני רוצה לעזור לה ברכישת השפה, מה לעשות?

תשובה: קודם כל שימי לב שזהו לא לימוד, ילדנו לומד מתוך חיקוי את השפה, לכן הקפידי לדבר איתה לא רק על היומיום אלא, גם על דברים מופשטים יותר. לדוגמא: הילדה אוהבת חלב עם קורנפלקס, את מגישה לה לשולחן את הקערה יושבת על ידה ומראה לה תמונה של פרה, מסבירה שהפרה נותנת לנו את החלב. כשיש אפשרות מגיעים לרפת/למחלבה מזכירים את החלב שהיא אוהבת לשתות וכן הלאה. גם ספרים חושפים את הילדים לשפה, הקפידו כבר מגיל צעיר ( אפילו שנה) להקריא ספרים, בהתחלה רק להסתכל בתמונות, בהמשך להקריא את הספר ולחזור על המסופר במילים שלך וכן לשאול שאלות הבודקות זיכרון והבנה אצל הילד. כמובן לא לשכוח משחקים: ממשחקים כמו לוטו וזיכרון, בו מקפידים להגיד מה רואים בתמונה ועד למשחקים שאנו ממציאים יחד עם הילד: להחביא דברים, להמציא שירים וכד'. בסדנת משחקים שאני מעבירה אני מראה להורים שהידע טמון בתוכם ומראה כיצד לשחק ליהנות ובמקביל להרחיב את שפתו של הילד, שיהיה בהצלחה.


שאלה: ילדי בן שלוש והוא לא אומר את הצלילים ל' ו- ר' האם זה תקין?

תשובה: כן, התפתחותו של ילדך תקינה. שיבוש ההגאים ל', ר', ק' ו- ג' נחשבת כתקין אצל ילדים עד גיל ארבע שנים.


שאלה: מה זו אקולליה? ומה לעשות?

תשובה: אקולליה מגיעה מהמילה "הד" –echo הכוונה היא שהילד חוזר על דברי האדם שמולו או חוזר על מילה שהוא אמר. כאשר מרגישים שילד חוזר על מילה שהוא כבר אמר יש לעצור, ליצור הסחה ממה שעסקתם ואז לחזור למשחק או לשיחה. בכל מקרה מומלץ לפנות לאיש מקצוע להתייעצות. (פרוט נוסף במילון מונחים).


שאלה: בני בן שלוש כמעט ולא מדבר. הרופאה ההתפתחותית אמרה שיש לו דיספרקסיה, מה זה ומה לעשות?

תשובה: דיספרקסיה זה קושי בתכנון תנועה (יש אנשים שקוראים לזה גם אפרקסיה, אך יש הבדל בין שני המושגים והם קצת מבלבלים את ההורים). בדיספרקסיה הילד מתקשה לתת הוראה לשרירים להזיז את אברי ההיגוי על מנת ליצור צליל/מילה. ילד דיספרקסי מתקשה לרכוש את הדיבור ופעמים רבות הוא מפיק תנועות או צלילים בודדים בלבד. יש לפנות לקלינאית תקשורת המתמחה בתחום זה על מנת לעזור לו ברכישת הדיבור. (פרוט נמצא במילון מונחים).


שאלה: בני בן שנתיים וחצי כמעט ולא מדבר וכשמדבר קשה להבינו. הגננת והרופא המשפחתי אומרים שעד גיל שלוש אין טעם לפנות לטיפול. האם זה נכון?

תשובה: הרופא והגננת טועים! אפשר ורצוי לאתר איחור או קשיים בשפה לפני גיל שלוש. בכל התלבטות יש לפנות לקלינאית תקשורת ולהתייעץ. ככל שנתחיל לטפל מוקדם יותר, כך הילד יחווה פחות כשלונות וירכוש את השפה מהר יותר.


שאלה: מה הקשר בין לקות בשפה ללקות למידה?

תשובה: כיום יודעים ש- 80% מלקויי הלמידה הם על רקע שפתי. לא כל קושי בשפה מובילה ללקות למידה, אך יש לזכור שיש קשר הדוק בין השפה ההבעתית שהיא הרמה הבסיסית לקריאה ולכתיבה שהם הרמה העמוקה יותר. ילד שמתקשה להסביר את עצמו, לנמק ולהסביר. נראה אצלו גם קשיים בלמידה, מכיוון שהוא ייתקשה לכתוב תשובה מלאה ומופרטת. ילד שיש לו קושי בשפה ההבנתית, ייתקשה להבין טקסטים וכד'. (מידע נוסף על שפה הבעתית והבנתית בעמודה של התפתחות שפה).


שאלה: נאמר לי שלילד שלי יש קשיי שליפה, מה זה אומר?

תשובה: קושי בשליפה או קשיי שיום זהו מצב שהילד רוצה להגיד מילה שהוא מכיר אך היא לא נשלפת לו, או שנשלפת לו מילה השייכת לאותה קבוצה/משפחה (במקום פטיש- מסמר), או מילה עם צלילים דומים (במקום מטריה-פטריה). מצב זה יכול להוביל לתיסכול מכיוון שהמילה נמצאת "על קצה הלשון", כאשר קשיי השליפה מופיעים לעיתים קרובות, הילד ייתקשה להעביר מסר, ייתקע בדיבור ויחזור שוב שוב על המשפט על מנת להצליח לשלוף את המילה שהוא לא מוצא. ישנם ילדים שעקב קשיי השליפה מעדיפים למעט בדיבור על מנת שלא יווצרו מצבים מביכים. יש לפנות לקלינאית תקשורת לטיפול.


תודה להורים המקסימים שנרתמו לעזרתי,
והסכימו לשאול בקול רם את מה שמטריד אותם!

 


ליצירת קשר
חייגו:
050-6919658 
או שלחו הודעה:

 

האתר נבנה ע"י ענבר שיווק דיגיטלי | סטודיו לבניית אתרים, יצירת תוכן שיווקי, ליווי וייעוץ לעסקים